Hidlet היא אפליקציה לאייפון

כוונו את מצלמת האייפון לקוד כדי להתקין. בלי חשבון.

או שלחו לי את הקישור

אתם משווים בין אפליקציות כספת לתמונות, וכל דף אומר אותו דבר: AES-256, ברמת בנקים, ברמה צבאית. אם כולן משתמשות באותה הצפנה, כולן אמורות להיות בטוחות באותה מידה. הן לא, והסיבה היא ש״AES-256״ נקרא על שם החלק היחיד במערכת שכמעט אף פעם לא נכשל.

המדריך הזה מסביר במילים פשוטות מהו AES-256, איך כספת הופכת את הסיסמה שלכם למפתח, למה השלב הזה חשוב יותר מהאלגוריתם עצמו, וחמש שאלות שמספרות לכם יותר מהתווית.

מהו AES-256

AES, תקן ההצפנה המתקדם, הוא אלגוריתם הצפנה שפורסם על ידי NIST, גוף התקינה האמריקאי, כ-FIPS 197. הוא לוקח את הנתונים בבלוקים של 128 ביט ומערבל כל אחד מהם עם מפתח סודי, כך שרק מי שמחזיק באותו מפתח יכול לפענח.

המספר הוא גודל המפתח. ל-AES יש שלוש גרסאות:

למפתח של 256 ביט יש 2²⁵⁶ ערכים אפשריים, מספר בן 78 ספרות. לנסות את כולם זו לא שאלה של מחשב מהיר יותר; זו בכלל לא תקיפה מציאותית. המדריך של NIST לניהול מפתחות נותן ל-AES-256 חוזק אבטחה של 256 ביט, והדוח שלו מ-2026 על העידן שאחרי המחשוב הקוונטי ממקם את AES-256 בקטגוריית האבטחה הקוונטית הגבוהה ביותר, ואומר שהוא לא מצפה שיהיה צורך לעבור מתקנים סימטריים כמו AES.

אז האלגוריתם בטוח. כל מה שמעניין קורה סביבו.

המצב: האם הוא מזהה שיבוש?

AES לבדו מערבל בלוק אחד. כדי להצפין תמונה שלמה, האפליקציה מריצה אותו במצב (mode), והמצב קובע מה עוד מקבלים.

GCM (מצב Galois/Counter) הוא הבחירה הנפוצה לקבצים. NIST מתאר אותו כהצפנה מאומתת: מעבר לשמירת הנתונים בסוד, הוא יכול לזהות שינויים בהם, גם מקריים וגם מכוונים. אם מישהו משנה תמונה מוצפנת, האפליקציה מגלה זאת במקום להציג קובץ פגום.

ל-GCM יש כלל נוקשה אחד. כל הצפנה צריכה ערך חדש שנקרא nonce (NIST קורא לו IV), ו-NIST מזהיר שאם ערך אחד חוזר עם אותו מפתח, ההגנה עלולה להיכשל כמעט לגמרי. NIST מכנה את הכלל הזה כמעט חשוב כמו שמירת המפתח בסוד. כספת שכותבת ״AES-256-GCM״ אומרת לכם משהו שימושי; כספת שכותבת רק ״AES-256״ לא אומרת באיזה מצב היא משתמשת.

המפתח: מאיפה הוא בא?

זו השאלה שקובעת כמה הכספת באמת בטוחה.

אף אחד לא מקליד מפתח של 256 ביט. אתם מקלידים קוד PIN, סיסמה או מציירים תבנית, והאפליקציה הופכת אותם למפתח. ההנחיות של NIST למפתחות מבוססי סיסמה מסבירות את הבעיה בבירור: לסיסמאות יש אנטרופיה נמוכה, ולכן הן לא מתאימות לשמש ישירות כמפתחות. ואם מישהו מעתיק את הקבצים המוצפנים, הוא יכול לנחש במצב לא מקוון, על חומרה שהוא בוחר, ולכן חוזק הסיסמה הוא קריטי.

שני כלים מקשים על הניחוש:

• מלח (salt). ערך אקראי שמעורבב פנימה, כך שצריך לתקוף כל כספת בנפרד. NIST אומר שהוא צריך להיות באורך של 128 ביט לפחות.
• הרבה חזרות. הסיסמה מורצת בפונקציה כמו PBKDF2 (המוגדרת ב-RFC 8018) אלפי או מיליוני פעמים, כך שכל ניחוש עולה לתוקף את כל העבודה הזו. ההנחיות של NIST מ-2010 אומרות שמספר החזרות צריך להיות גדול ככל שמעשי, ממליצות על 1,000 לפחות, ואומרות ש-10,000,000 עשוי להתאים למפתחות קריטיים במיוחד.

אבל אין מספר סבבים שמציל קוד קצר. ל-PIN בן 4 ספרות יש 10,000 אפשרויות. גם אם כל ניחוש איטי, זו רשימה קטנה. המדריך של NIST לניהול מפתחות מציג את העיקרון הכללי: חוזק המפתח יורד לחוזק התהליך החלש ביותר שמגן עליו. מפתח של 256 ביט שנוצר מ-PIN בן 4 ספרות הוא, הלכה למעשה, PIN בן 4 ספרות.

ה-iPhone שלכם מטפל בזה טוב יותר מכל אפליקציה לבדה. Apple אומרת שקוד הגישה קשור למפתח חומרה בתוך המכשיר, כך שהניחושים חייבים להתבצע על אותו iPhone, כ-80 מילישניות לכל אחד, עם השהיות שה-Secure Enclave אוכף. הטלפון גם מצפין את הקבצים שאתם שומרים: Apple אומרת שכל קובץ מקבל מפתח חדש משלו בן 256 ביט, ובמכשירי A14 עד A18 וב-M1 ואילך ההצפנה היא AES-256 במצב XTS (דגמי A9 עד A13 משתמשים ב-AES-128). המדריך האם אלבום ״מוסתרים״ ב-iPhone מוצפן? מסביר מה זה מכסה.

אי-הבנות נפוצות

״ברמה צבאית״ אומר משהו נוסף. לא מצאנו גוף תקינה שמגדיר את זה. זה ביטוי שיווקי, לרוב על AES-256 רגיל. RFC 9151, פרופיל שנכתב על ידי ה-NSA למערך CNSA שלו עבור מערכות ביטחון לאומי, כולל AES עם מפתחות של 256 ביט במצב GCM, וזה מה שהרבה אפליקציות רגילות משתמשות בו.

״AES-256״ אומר שהחברה לא יכולה לראות את התמונות שלי. לא בפני עצמו. הצפנה מרחיקה רק מי שאין לו את המפתח. אם החברה מחזיקה במפתח, היא יכולה לפענח. Apple גלויה לגבי זה ב-iCloud: בהגנה סטנדרטית Apple מחזיקה במפתחות של רוב הנתונים, כולל תמונות, ויכולה לפענח אותם עבורכם; עם ״הגנת נתונים מתקדמת״ רק המכשירים המהימנים שלכם מחזיקים במפתחות של רוב נתוני ה-iCloud שלכם. האם Apple יכולה לראות את התמונות המוסתרות שלכם? מפרט.

״מוצפן בטלפון״ אומר מוצפן בענן. בדקו את הגיבוי בנפרד. כספת יכולה להצפין קבצים בקפידה ב-iPhone ואז לגבות אותם למקום שבו הם מוצפנים במפתח שהחברה שומרת.

גדול יותר תמיד טוב יותר. גם AES-128 הוא הרבה מעבר ליכולת ניחוש. ההבדל בין 128 ל-256 ביט חשוב הרבה פחות מההבדל בין PIN בן 4 ספרות לביטוי סיסמה ארוך.

חמש שאלות לשאול במקום

1. איזה מצב? AES-256-GCM, או מצב מאומת אחר, אומר לכם שאי אפשר לשנות קבצים בלי שהאפליקציה תשים לב.
2. מה יוצר את המפתח? סיסמה, PIN, תבנית? כמה ארוך אפשר להגדיר אותו, והאם האפליקציה מאטה ניחושים?
3. מי עוד מחזיק במפתח? אם יש איפוס סיסמה במייל, מישהו אחר מלבדכם יכול להיכנס.
4. מה קורה לעותק בענן? האם הוא מוצפן קודם בטלפון, במפתח שהחברה אף פעם לא רואה?
5. ממה זה מגן? זר שמעתיק קבצים, מי שמשאיל את הטלפון שלכם כשהוא פתוח, ומי שיודע את קוד הגישה שלכם הם שלוש בעיות שונות.

על השאלה האחרונה אפשר לקרוא עוד בנעילת תבנית מול PIN מול Face ID: מה מגן על תמונות.

איך Hidlet עונה על השאלות

Hidlet מצפינה כל תמונה, סרטון, שם קובץ ותמונה ממוזערת ב-AES-256-GCM ב-iPhone שלכם לפני שהם נשמרים. לכל כספת יש מפתח אקראי משלה, והתבנית שאתם מציירים על רשת 5×5 היא שפותחת אותה. התבנית הזו לא נשמרת אף פעם: Hidlet מריצה אותה דרך PBKDF2-HMAC-SHA512 במשך 600,000 סבבים, מעורבבת עם סוד אקראי ששמור בצרור המפתחות שלכם, בנפרד מהגיבוי. מי שיש לו רק עותק של הגיבוי שלכם לא יכול להתחיל לנחש בלי הסוד הזה. תבניות שגויות מוסיפות המתנה גדלה והולכת, עד 15 דקות לכל ניסיון.

אף אחד אחר לא מחזיק עותק של המפתחות האלה, גם לא אנחנו. הגיבוי המוצפן האופציונלי נשלח ל-iCloud שלכם, מוצפן קודם בטלפון.

מה היא לא יכולה לעשות: תבנית קצרה ופשוטה קלה יותר לניחוש מתבנית ארוכה, ואם מישהו מכריח אתכם לפתוח כספת, ההצפנה לא עוזרת. בשביל זה קיימת כספת הכפייה של Pro. Hidlet זמינה ב-App Store.